קרנות נאמנות

קרן נאמנות היא התאגדות של משקיעות ומשקיעים, הבוחרים להשקיע יחד בניירות ערך, מתוך חשבון משותף. המשקיעים חולקים את הרווחים שמשיאים ניירות הערך - בהחזקתם או בעסקאות הנערכות בהם. הקרנות מנוהלות בידי מנהל קרן מקצועי, בהתאם למדיניות השקעה שסוכמה מראש ומתאימה לצרכים ולהעדפות של המשקיעים. הנכסים בהם משקיעה קרן נאמנות יכולים להיות מניות ואיגרות חוב, כמו גם אופציות, חוזים עתידיים וקרנות סל, הכל בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן.

לפני הבחירה, יש לשקלל את הצרכים, היעדים והרצונות של המשקיע/ה כדי להחליט מה מדיניות ההשקעה המתאימה - למשל, סיכון גבוה או נמוך; השקעה לטווח ארוך, או קצר יחסית; דגש על מניות, או אולי על אג"ח; וכן הלאה. לאחר מכן, מומלץ לבדוק את הדוחות של קרנות הנאמנות הקיימות בשוק, כדי לסנן את אילו שאינן מתאימות. פרמטר נוסף וחשוב להערכתנו הוא מידת המקצועיות, הניסיון והוותק של מנהל הקרן והחברה העומדת מאחוריו. כך למשל, בבית ההשקעות מור קיימת מחלקת מחקר המאוישת בידי אנליסטים/ות מומחים/ות, ומספקת מידע רב למנהלי ההשקעות של הקרנות, ובכך מסייעת להם לקבל החלטות השקעה עבור המשקיעים.

קרנות הנאמנות הן מוצר פיננסי המאפשר השקעה בקלות יחסית - לאור העובדה שהתשקיפים ומדיניות ההשקעה שלהן שקופים ונגישים לכל, כמו גם מידע על הביצועים שלהן. בנוסף, הן מציעות ניהול מקצועי בידי אדם או חברה המתמחים בניהול מסוג זה. כמו כן, ניתן למכור ולקנות יחידות השתתפות בקרנות כמעט מדי יום. יתרון נוסף הוא הפיקוח ההדוק על הקרנות, באמצעות הנאמנים שלהן וכן הרשות לניירות ערך.

העלות העיקרית בהשקעה בקרן נאמנות היא דמי ניהול המועברים למנהל הקרן, בתמורה לעבודתו המקצועית. בנוסף, גם נאמן הקרן מקבל שכר. יש לשים לב שעלויות דמי הניהול ושכר הנאמן מקוזזות באופן שוטף מתשואת הקרן - כלומר, מורידות את הרווח למשקיעים. כמו כן, משלמים המשקיעים עמלות על פעולות שונות שמבצעת הקרן.

ניתן לבדוק את איכות הביצועים של קרן נאמנות משני היבטים עיקריים: תשואה וסיכון. כאשר בודקים תשואה של קרן מסוימת, רצוי להשוות אותה לקרנות אחרות מסוג דומה, למשל, קרנות מנייתיות - ולערוך את ההשוואה על פני פרק זמן ארוך ככל האפשר, כדי לנטרל אירועים נקודתיים, וכן בתקופות שונות. עם זאת, חשוב לזכור שתשואות העבר אינן מלמדות דבר על תשואות העתיד. בנוסף, אפשר לבחון את פוטנציאל הרווח לפי רמת הסיכון של הקרן - ככל שהסיכון נמוך יותר, הרווח האפשרי נמוך יותר, ולהפך.

ניתן לרכוש יחידות השתתפות בקרנות נאמנות אצל המפיצים - שהם כל הבנקים - וכן באמצעות חברי בורסה שאינם בנקים. את הקנייה (או המכירה) מבצעים בפנייה טלפונית ליועץ/ת ההשקעות בבנק או בבית ההשקעות, או באמצעות אתר האינטרנט של המפיץ. לאחר הרכישה, עלות יחידות ההשתתפות מועברת לחשבון הקרן, ואילו לחשבון ניירות הערך של המשקיע/ה מועבר שווי יחידות ההשתתפות שנרכשו. את פעולות המכירה והרכישה אפשר לבצע בכל יום שבו מתקיים מסחר בבורסת תל אביב; כאשר מדובר בקרנות המשקיעות במט"ח וניירות ערך בחו"ל בשיעור של יותר מ-10%, ניתן לבצע את הפעולות בימים שני עד חמישי.

פרופיל חשיפה מגדיר את מידת החשיפה של הקרן למניות ולמט"ח. הפרופיל מורכב משני חלקים. החלק הראשון מסמל את מידת החשיפה של קרנות הנאמנות למניות באמצעות מספרים - מ-0 (אין חשיפה כלל) ועד 6 (חשיפה של יותר מ-200% למניות). החלק השני מסמל את מידת החשיפה של הקרן למטבעות חוץ (מט"ח) באמצעות אותיות לועזיות, מ-0 (אין חשיפה כלל) ועד האות F (חשיפה של יותר מ-200% למט"ח). פרט לפרופיל החשיפה למניות ולמט"ח, שמגדיר מנהל הקרן, עליו להגדיר גם את שיעור החשיפה של הקרן לסיכון אשראי, שיוגדר באמצעות שימוש בסימן קריאה (!).

לכל קרן ממונה נאמן, המייצג את המשקיעים בקרן ומחזיק בנאמנות את נכסי הקרן בחשבון הבנק - וגם מפקח על פעילותה. כמו כן, כל קרנות הנאמנות נמצאות תחת פיקוח יחידה ייעודית במחלקת השקעות של הרשות לניירות ערך; וכל מנהל קרן חייב באישור לפעילותו מטעם הרשות.