הרבעון השני של שנת 2025 הזכיר לנו שוב ששוק ההון מונע בטווח הקצר לא רק על ידי יסודות כלכליים, אלא גם מכוחות חזקים של רגש, חוסר ודאות וגאופוליטיקה. מדדי המניות סיימו את המחצית במגמה חיובית, במיוחד בישראל, אולם רק לאחר שמתחו את עצבי המשקיעים, כשהחששות ממלחמת הסחר לצד המתקפה באיראן טלטלו את השווקים. האפיק הסולידי, שמושפע פחות מכותרות ויותר מעוגן ביסודות, המשיך לספק ביצועים יציבים והדגיש את הערך של משמעת וסלקטיביות בסביבת הריבית הבריאה כיום.
רבעון זה המחיש שוב עיקרון מרכזי בהשקעות: השווקים כמעט אף פעם לא מגיבים כפי שאנו מצפים. לא החדשות הן שגורמות לתנודות – אלא כיצד הן משתוות לציפיות. משקיעים נוטים לנסות ולחבר בין סיבה לתוצאה באופן ליניארי: ידיעה שלילית - השווקים צריכים לרדת, ידיעה חיובית - לעלות. אך שווקים מטבעם צופים פני עתיד ומגיבים למה שקורה ביחס למה שכבר היה מתומחר, ולא למה שקורה בפועל. השוק בישראל הציג חולשה דווקא בשבועות שקדמו למתקפה, אך לא באופן דרמטי. לאחריה, כאשר התבררו ההישגים הצבאיים, העליות הגיעו במהירות ובחוזקה מפתיעה. אין זו התנהגות לא רציונלית – אלא הדרך המורכבת והבלתי צפויה שבה סנטימנט, פסיכולוגיית המשקיעים והפתעות משתלבים. שוב ושוב אנו מקבלים תזכורת: לא התוצאה עצמה היא שמניעה את השוק, אלא הפער שבין התפיסה לבין המציאות.
מי שמכר ביום הראשון לאחר המתקפה באיראן בציפייה לקריסה בשוק, הפסיד את העליות בהמשך. אותו דבר קרה במהלך הקורונה - משקיעים רבים פחדו שהעולם לא ייפתח מחדש, מכרו בהפסד ופספסו את אחד הריבאונדים המהירים בהיסטוריה. הלקח פשוט - כולם כבר יודעים את מה שאתם יודעים. אין ערך מוסף בכותרות ואין טעם להיצמד להשפעה של מאורע אחד, כי במערכות מורכבות כמו שווקים פיננסיים יש הרבה גורמים נעים שמשפיעים במקביל, שגם מומחים לא יודעים לחזות. כפי שהוכיחו המחקרים בנושא, הניסיון לתזמן את השוק על בסיס הכותרות אינו תובנה, אלא אשליה.
אם לא די בכך, אפילו אם היינו יכולים לצפות מה יקרה - עדיין לא היינו יכולים לדעת כיצד השוק יגיב. למי שרצה לבסס תזה מדוע מסוכן להשקיע בישראל, קשה היה לדמיין מקרה מבחן מתאים יותר מאשר טילים בליסטיים שנוחתים במרכז הארץ וזורעים הרס נורא. למרות זאת, כשזה קרה השוק הישראלי יצא למהלך עליות חד והמחיש עד כמה צניעות בעולם ההשקעות היא לא חולשה - היא אסטרטגיה.
חשוב לזכור שלאורך זמן, אירועי מאקרו בעיקר מייצרים רעש. מה שמניע את ביצועי המניות הוא הרווח שהחברות מייצרות. לא יותר ולא פחות. אם מלחמת הסחר או כל אירוע אחר ישפיעו באופן מהותי על רווחי החברות, מחירי המניות ישקפו את זה. אם מגמת התפתחות הרווחים לא תשתנה, השוק ימשיך הלאה. לכן מרדף אחרי טרנדים הוא מבוי סתום. אם ניקח כדוגמה את אחד הטרנדים הפופולאריים לאחרונה, מסלולי S&P למיניהם, לא מפתיע לגלות שזרימת הכספים אליהם הגיעה לשיא, בדיוק לפני שהניבו השנה תשואה אפסית במונחים שקליים.
שוק ההון יכול להוות מנוע רב עוצמה לרווחה כלכלית, אבל רק אם משתמשים בו נכון ומנהלים את הסיכונים. ההחלטה לגבי רמת הסיכון המתאימה עבורנו לא תלויה במאורעות, אלא בצרכים שלנו. השווקים ישתנו כל הזמן, יפתיעו ויבלבלו, ואין טעם לחזות ולתזמן - אלא להתאים את החשיפה לטווח ההשקעה ולהתמיד. בסופו של דבר, אחד המפתחות ליצירת ערך לטווח ארוך הוא זמן - ולא תיזמון.