סיום שנה הוא תמיד הזדמנות טובה לעצור, לנשום רגע, ולבחון את ביצועי ההשקעות. וזו לא היתה עוד שנה. מדינה קטנה, שקועה במלחמה רבת חזיתות, סובלת ממשבר פוליטי מתמשך ומושפעת ממלחמת סחר עולמית - ובכל זאת, הכלכלה הישראלית הצליחה להפתיע.
השנה העברית נפתחה בישראל עם משק במצב חירום, גיוס מילואים נרחב, אינפלציה גבוהה, זינוק בפרמיית הסיכון והורדות דירוג האשראי על ידי הסוכנויות הבינלאומיות. על אף נקודת פתיחה עגומה, אנו מסיימים את אחת השנים המרשימות ביותר בשוק ההון המקומי, שהפגין ביצועים יוצאי דופן ביחס לעולם, תוך עלייה במחזורי המסחר, שוק הנפקות בריא ואף התחזקות המטבע. זו תזכורת לכך ששוקי ההון אינם מודדים רק רווחים או הפסדים - הם מודדים גם חוסן, ציפיות, ואת היכולת העיקשת של אנשים להמשיך קדימה גם כשהכול סביבם מרמז אחרת.
שינוי המומנטום הגיע לאחר מתקפת "הביפרים" בלבנון וחיסול הנהגת חיזבאללה בספטמבר שעבר. מפתיחת תשפ"ה, מדד ת"א־125 עלה ביותר מ־40%, בהובלת מניות הבנקים, הביטוח והתעשיות הביטחוניות. גם המתקפה ההיסטורית באיראן במהלך השנה ופגיעת הטילים הבליסטיים במרכז הארץ לא עצרו את המומנטום. במקביל, נתוני המאקרו המקומיים הציגו עמידות מרשימה: שוק עבודה חזק, עודף בחשבון השוטף, הכנסות גבוהות ממיסים וצריכה פרטית איתנה. הגירעון אפילו ירד לאחרונה מתחת ל־5%, על אף הוצאות הלחימה הכבדות.
ירידה בפרמיית הסיכון
לתמונה הזו הצטרפה גם ירידה בפרמיית הסיכון והחזרה של משקיעים זרים לבורסה המקומית. כל זה קרה דווקא בעולם סוער, שבו מדיניות הסחר האגרסיבית של טראמפ זעזעה את השווקים הבינלאומיים, שרשמו באותה תקופה תשואה זניחה במונחים שקליים. התוצאה ברורה: משקיעה או משקיע ישראלים שהתעקשו לרכז את השקעותיהם בחו"ל תוך התעלמות מהשוק המקומי - שילמו השנה מחיר יקר. מי ששמרו על פיזור וזיהו את ההזדמנות שנוצרה בשוק המקומי - הרוויחו בגדול.
אבל רגע לפני שאנחנו נכנסים לאופוריה של אווירת ניצחון, כדאי לזכור שהאתגרים עדיין כאן, ואפילו מחריפים. המלחמה נמשכת כמעט שנתיים בלי פתרון באופק, החטופים עדיין לא שבו, והמעמד הבינלאומי של ישראל נשחק. האינפלציה נותרה בקצה העליון של היעד, הריבית הגבוהה מקשה על המשק, ושוק הנדל"ן למגורים מדשדש. מכירות בעלי העניין מתרבות ומרווחי האג"ח הקונצרניות נמוכים בצורה חריגה - רמז לכך שהמשקיעים אולי מתעלמים מהסיכון. לכן, לצד חגיגת התשואות המרשימות, השנה הזו היא גם תזכורת ברורה לכך שבשוק ההון, כמו בחיים עצמם, אין ארוחות חינם.
לסיכום, השנה החולפת הזכירה לנו עד כמה חשוב לגשת לשוק בצניעות. שוב הוכח כי ניסיון לנבא את תנועות השוק הוא כמעט בלתי אפשרי, לא בגלל ניתוח שגוי אלא בשל ריבוי גורמים בלתי צפויים. דווקא בנקודת השפל מול תחזיות קודרות, השוק המקומי הפתיע והציג ניצחון מוחץ. הלקח ברור: הצלחה לאורך זמן אינה נובעת מהימור על המומנטום הבא, אלא גם ממשמעת, בחירה נכונה של רמת הסיכון ביחס לטווח ההשקעה, ופיזור חכם - גיאוגרפי, סקטוריאלי ובין אפיקים שונים. במקום לרדוף אחרי טרנדים, עדיף לנהל את ההשקעות באחריות ובעקביות.
מדד ת"א 125 מול S&P 500 ושער הדולר מתחילת השנה העברית (תשפ"ה)

מקור: בלומברג. הנתונים נכונים לתאריך 21.9.25